<h1>שו"ת זכרון יהודה — לרבינו יהודה בן הרא"ש סימן ע"ז</h1>
<h2>דף כז.</h2>
תשובת שאלה עמדתי על הגיליון של קטטות יהודה מלחו עם שמואל קריזו ושלמה אלקדוי ועל עדות שהעידו יוסף כהן ויעקב קרישול פלוני העיד שהכה באגרוף יהודה מולחו לפלוני ושתפש בזקן לפלוני והכה באגרוף ועדות זאת יצא לאחר שהטילו החרם כל מי שהיה יודע בענין הקטטה הנז' עדות או רמז עדות או אמתלא או ראי' עוד יצאו על יוסף הכהן עדות מכחשת מהם העידו כי היה ביום שאירע הקטטה בבוקר בבה"כ בשעה שקראו ק"ש עד לאחר קריאת הספר ומהם העידו שהי' במקום שאירע הקטטה בשעת הקטטה ושנכנס בבה"כ כשאמרו תחנונים לאחר שנתרעם יהודה מלחו לקהל ועל זה הלכו לפני הרב דון משה בן זרגיל ופסק שלא יתבעו אלו לאלו משם ואילך ושפטר לכלם עוד אמרתי על מה שאירע אח"כ שקם שמואל קריזו ואמר לדיין העידו עלי עדות שקר בענין הבשמים עתה יתגלה העדות שקר שנעשה בענין הקטטה של יהודה מלחו שהעידו עליו שהכה אותו ולא היה אמת והעיד הוא ויצחק נאקו ויוסף דר ופלוני וכו' ואני תמה מאד למה פטר הרב הנז' לשתי הכתות כי יוסף הכהן לא נתבטל עדותו כי המעידים שהיו בבה"כ בשקרא שמע הוכחשו ועל עדות יעקב קרישול לא יצא אפילו שום ערעור של הכחשה ואע"פ שאין על כל הכאה והכאה רק עד א' הי' צריך לשלם לו דמי צערו ובשתו לכל א' מן המתרעמים או ישבע להכחיש לכל א' מן העדים ואנן סהדי שלא היה נשבע כי היו פוסלין אותו אח"כ לעדות ולשבועה כי היו מעידין עליו שנשבע לשקר אע"פ שהיא עדות מיוחדת כמו שמצינו בסנהדרין בפ' זה בורר חד אמר קמי דידי גנב קבא דחושלא וחד א' קמי דידי גנב קתא דבורטיא ופסלוהו לעדות לפי זה לא היה ניצול מא' מב' דברים או ישלם או ישבע ויפסל לעדות ובאיזה מהם שהיה דנין עליו היה לו לשלם ההוצאה שעשו בהליכתם לפני הרב הנז' ובחזרתם לביתם ולא די לו שיצא נקי בדינו אלא שהוציא לעז על העדים על פי שמואל קריזו שהיה עד הזמן ההוא מתרעם עליו שהכהו והביא ראי' לדבר ועשה מורשה לתובעו וחזר לומר שלא הכהו וכל אדם יכיר מענין זה רשע שמואל קריזו הנז' ואם היו דבריו אחרונים אמת איך מלאו לבו לעשות רשע כזה להתרעם על יהודה מלחו בדבר שקר וכזב ולאבד ממונו ולסכן בגופו בדרכים בזמן התגר ואם בדבריו הראשונים אמת איך הרבה לפשוע ולהכחיש א"ע ולהעיד ע"ע רשע כזה בתרעומות יהודה כמו שנז' אבל מתוך דבריו מוכח שדבריו האחרונים לא הי' רק מחמת מה שאמרו עליו שהעיד על הבשמים עדות שקר וגם עדים שהעידו אחר התרעומות של שמואל קריזו שהם פ' ופ' שהעידו כך וכך אין להשגיח בעדותן ואפילו הי' בו ממש לפי שעברו על החרמות שהחרימו במי שיהא יודע רמז עדות או אמתלא שיהי' מעיד והם ידעו ולא העידו בזמן ההוא ובעדותם יש אמתלא גדולה לקטטה הנז' ולא ינצל מאחד מב' דברים או העידו אמת או שקר אם העידו שקר אין לחוש לעדותם ומכאן ואילך הם פסולין להעיד ואם העידו אמת הרי עברו על החרם לפי שלא העידו בזמן שהוטל החרם וא"א ז"ל פסק שהחשוד על החרם פסול לדין ולשבועה כי החרם הוא השבועה והעובר על החרם כעובר על השבועה ותנן בסנהדרין בפ' זה בורר כשהמועלין בשבועות פסולין לעדות א' שבועת ממון וא' שבועת שוא עלה בידינו מזה הענין שאין להשגיח בעדות שהעידו העדים אחר התרעומות שמואל קריזו ולפ"ז נעשה עול גדול ליוסף הכהן וליעקב קרישול שנתבזו ונצטערו בשלשלאות של ברזל זה כמה ימים נספו בלא משפט ויהודה מלחו שעשה להם כל זה עבר על ציווי הרב דון משה בן זרגיל שצוה שלא יבקשו ענין זה והלך ועשה קשר עם שמואל קריזו בעל דינו על העדים העניים והרויח פסק דין מהרב ר' יהושע שאמר לתפשם וקרא הפ"ד בשלמנקא ונתפסו ע"י ובבואו לטוליטולה לא נתבייש ונתרעם עליהם לרב דון משה ן' זרגיל נ"ר בבה"כ הי"ג במעמד כל הקהל בשבת שהעידו עדות שקר יראה שהוא חייב לשלם כל הנזק והצער והבושת שנעשה ע"י ועוד ראוי להענישו על שמלאו לבו לעשות דבר כזה לאנשים כאלו ועל לא דבר והנשארים ישמעו וייראו ועונש זה יעשו רבני המלכות אשר בידם שבט מושלים החותמת והפתילים לפי מה שיראה להם שהוא צורך השעה.
